הרבה אנשים שואלים אותי - טוב, אז רזית מהר אבל מה אחר כך? האם אחרי כמה חודשים או אפילו שנים אפשר לצפות שהמשקל יישמר? אלה שאלות מאוד חשובות שעומדות בפני כל אדם שרוצה לעשות תהליך הרזייה מהירה מאוד שנקרא דיאטת דר סימונס או דיאטת hcg. במאמר הזה אני רוצה לתת תשובות כנות וטיפים שיעזרו לך להחליט אם כדאי או לא להיכנס לדיאטה הזאת ומה לעשות בסיומה אם את מחליטה שכן.
מה הסיבה המקורית לעלייה במשקל?
יש שתי אשכולות בסיסיות כאן. אחת אומרת שהכל נובע מאכילת יתר ואורך חיים פאסיבי ללא פעילות ספורטיבית. השנייה אומרת - הבעייה נובעת מחילוף חומרים לא תקין. האמת, כרגיל, נמצאת באמצע, לפחות בהתבסס על המחקר המקורי של דר' סימונס שהתנהל במהלך 40 שנה במאה הקודמת והתרכז בשאלה הקשה ביותר - מה מקורה של השמנת יתר?
התשובה המלאה מורכבת משני רבדים: אחד - האדם המודרני אכן נגיש להרבה יותר אוכל מאשר הגוף שלו מתוכנן לעכל במהלך היום. תחשוב על כל הארוחות הטעימות והמלאות שאכלת לאחרונה? ארוחת בוקר של איזה 1000 קלוריות בבת אחת, ארוחת צהרים עם חומוס, פיתה, סלטים, על-ה-אש ואולי גם גלידה לאחר מכן. הנה הגענו ליותר מ- 3,000 קלוריות. ויש עוד ערב לפנינו עם ארוחה מסודרת או אפילו יציאה לבית קפה ב- 12 בלילה. זה בהחלט לא אורח החיים שהגוף שלנו מסוגל להתמודד איתו מבחינת ההתפתחות ההיסטורית שלו. עצוב, אך זאת העובדה.
אז מה קורה עם הגוף במקרה הזה? מה שדר סימונס מצא כנכון הוא, שברגע מסוים חילוף החומרים של האדם מסרב לפעול באופן תקין. זה קורה אחרי שהאדם מכניס באופן סדיר, פעם אחרי פעם, הרבה יותר קלוריות פנימה ממה שהגוף שלו צריך. ואנחנו גם מדברים פה על סוג הכי קשה לעיכול והשימוש בו על ידי הגוף - סוכרים ופחמימות שמקורן במתוקים ומאפים. הגוף אינו מסוגל לפרק את כל האוכל הזה. וכתוצאה הוא מגיע למסקנה העצובה - לשים את האוכל החצי מעובד הזה הצידה ולנעול אותו למקרה של צורך עז בקלוריות בעתיד.
הבעייה השניה שנובעת מכך היא שהגוף מפסיק אפילו לנסות! ומוריד את רמת הפעילות של חילוף החומרים מטה, כאשר יותר ויותר אוכל שנכנס לפה מועבר ישירות למאגרים הנעולים האלה ואפילו לא מעובד כלל.
